אילו הבריאה הייתה רק ביטוי לאהבתו של הבורא, לא היה אפשר להסביר את קיומו של הסבל

אותו חופש שמאפשר לאדם לגרום סבל עצום — הוא גם החופש שמאפשר לו להיות שותף בגילוי הטוב.

Listen to this articleReady
אפשר להגיב

אותו חופש שמאפשר לאדם לגרום סבל עצום — הוא גם החופש שמאפשר לו להיות שותף בגילוי הטוב.

כדי להבין למה ניתן לנו חופש כזה, כדאי קודם לשאול: איזה סוג עולם בחר הבורא לברוא?

אהבה מבקשת קרבה, טוב וקשר. אבל האהבה לבדה לא מסבירה למה הבורא מאפשר לאדם לחוות פחד עמוק, בדידות, אכזריות וסבל.

על פי החסידות, שורש הבריאה הוא בתענוג של הבורא, שממנו נובעות בחירתו החופשית ומידת הרחמים שלו.

הבורא לא ברא את העולם מפני שהיה חסר לו משהו [שהרי במהותו אין כל חיסרון, לא בחכמה, לא ברחמים ולא באהבה].

מתוך בחירה חופשית ורחמים, הוא בחר לתת אפילו למציאות הגשמית הנמוכה ביותר מקום בתכלית הבריאה, ולאפשר לה ליצור קשר אמיתי איתו.

הקשר הזה גורם נחת רוח לבורא, מבלי שחל בו עצמו כל שינוי.

אלא שכדי שבני האדם יוכלו לבנות את הקשר הזה מתוך בחירה חופשית, תחושת הנפרדות חייבת להיות אמיתית מבחינתם.

[קישור למאמר בסוף: מדוע חייב להיות מקור אחד לכל המציאות, שאם לא כן דבר לא היה יכול להתקיים, ומדוע סביר להאמין שמקור הקיום אינו חסר תבונה]

_____________

איך תחושת הנפרדות יוצרת מצב הישרדות וסבל?

כדי שתתקיים בחירה חופשית אמיתית, האדם חייב לחוות את עצמו כנפרד.
הוא צריך להיות מסוגל להרגיש ולחשוב:
״אני חייב להגן על עצמי.״
״אני חייב לשרוד.״
״מה אני צריך?״
״על מה יש לי שליטה?״
כך נוצר מה שאנחנו קוראים לו ״מצב הישרדות״.

מצב הישרדות לא תמיד מתבטא בפחד גלוי או בתוקפנות. לפעמים הוא מופיע דווקא בניסיון לרצות את כולם, בהימנעות משיחות קשות, בשתיקה כדי לא לעורר עימות, בניסיון לשלוט במה שאחרים חושבים או מרגישים כלפינו, ואפילו בוויתור על הרצונות האמיתיים שלנו, משום שהאפשרות שידחו אותנו מפחידה מדי.

וברגע שמצב הישרדות אפשרי, גם הסבל נעשה אפשרי.
אנשים עלולים להרגיש מוצפים וחסרי אונים. הם עלולים לפגוע בעצמם או באחרים, ולהשתמש דווקא בשכל ובבחירה החופשית שניתנו להם כדי להרבות סבל במקום להוסיף טוב.

אי אפשר פשוט לבטל את רוב הסבל בעולם ובו בזמן להשאיר את טבע האדם ואת הבחירה החופשית בדיוק כפי שהם. כדי שסבל קיצוני לא יהיה אפשרי כלל, בני האדם עצמם היו צריכים להיות שונים.

הבורא בחר לברוא עולם שפועל על פי סיבה ותוצאה, עולם שבו הבחירות שלנו יכולות לגרום סבל, אך גם לעזור לתקן אותו.

דווקא משום כך יש משמעות למעשינו. אנחנו יכולים ללמוד להפוך רצונות אנוכיים לרחמים, וכך להיות שותפים בגילוי הטוב של הבורא.

לא כל סבל נובע מבחירות אנוכיות של מישהו. אבל הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם הסבל יכולה להפוך לחלק מהצמיחה שלנו.

_____________

למה אפשר להפוך את מצב ההישרדות?

אבל מצב ההישרדות אינו התכלית.
התכלית היא מה שאנחנו יכולים לעשות ממנו, ולאן אנחנו יכולים לצמוח מתוכו.

המחשבה ״אני חייב לשרוד״ יכולה להתפתח להבנה:
״יש לי אחריות.״
במקום לשאול ״על מה יש לי שליטה?״, אפשר ללמוד לשאול:
״איך אוכל להשתמש נכון בבחירות שלי?״
ובמקום ״מה אני יכול לקבל ממך?״, אפשר להגיע לשאלה:
״איך נוכל לבנות בינינו קשר אמיתי?״

הצורך לרצות אחרים יכול להפוך ליכולת להציב גבולות בריאים.
ההימנעות משיחות קשות יכולה להפוך ליכולת לדבר בכנות.
פחד יכול להתפתח למודעות.
הצורך להגן על עצמנו יכול להתפתח ליכולת לבנות קשר בריא.
תשוקה יכולה להתפתח לאהבה.
ותחושת הנפרדות יכולה להפוך לקרבה עמוקה ולאחדות.

איך כלים רגשיים עוזרים לנו להיות שותפים במעשה הבריאה?

זו אחת הדרכים שבהן אנחנו נעשים שותפים במעשה הבריאה.
אנחנו מפתחים את הכלים הרגשיים שמאפשרים לנו לעבור מהישרדות לקשר ולאחריות. לומדים להכיר את עצמנו, להציב גבולות, לדבר בכנות, לנהוג בחמלה ולהתמודד עם רגשות קשים בלי להגיב מיד באופן שפוגע בנו או באחרים.

וזה גם חלק מרכזי בעבודה הרוחנית: לתקן ולשפר את המידות שלנו.
רוחניות אינה מסתכמת בלימוד רעיונות על הבורא. הרעיונות האלה אמורים להשפיע על הדרך שבה אנחנו חיים, על הקשרים שאנחנו בונים ועל האופן שבו אנחנו מגיבים למה שקורה סביבנו.

תפיסות רוחניות בריאות עוזרות לנו לפתח כלים רגשיים, ומאפשרות לנו לחוות יראה עמוקה יותר, אהבה ועונג. לעומת זאת, תפיסות רוחניות לא בריאות עלולות להשיג את התוצאה ההפוכה. במקום לעזור לאדם לצמוח לקראת קשר ואחריות, הן עלולות להשאיר את מערכת העצבים שלו במצב מתמשך של אשמה, דאגה ובושה הרסנית.

ככל שמתפתחת בנו היכולת לחוות יראה ואהבה, כך יכולה לגדול גם היכולת שלנו ליהנות ממוזיקה, מחכמה, מיופי ומקשרים עם אנשים.

לכן, פיתוח כלים רגשיים לא רק הופך אותנו לאנשים אחראים יותר. הוא גם יכול להוסיף הנאה ועונג לחיים עצמם.

באמצעות העבודה הזאת אנחנו שותפים בבניית הקשר, במקום לקבל אותו כדבר מובן מאליו.
החסידות מסבירה שכך נוכל ליהנות מעולם הטוב העתידי בלי להרגיש שקיבלנו דבר שלא היה לנו שום חלק ביצירתו. הרי השתמשנו בבחירה החופשית שלנו כדי להשתתף בבניית הקשר שאותו נזכה בסופו של דבר לחוות.

לא רק קיבלנו את הטוב.
בחרנו בעצמנו להיות שותפים בגילויו.

_____________

איך העולם הגשמי יכול להיות חלק מתכלית הבריאה?

אבל מידת הרחמים שבבריאה עמוקה אפילו יותר.
המטרה אינה רק שבני האדם יהיו טובים יותר או רוחניים יותר. על פי החסידות, גם העולם הגשמי עצמו יכול להיות חלק מהתכלית העמוקה ביותר של הבורא.

התורה מתארת את גוף האדם כמי שנוצר מן העפר. העפר מסמל את המציאות הגשמית הנמוכה ביותר.
ובכל זאת, דווקא הגוף הזה יכול לתת צדקה, לנחם אדם אחר, לגדל ילד, לדבר אמת, לקיים מצווה ולהשתמש בחיים הגשמיים כדי לבטא טוב וקשר עם הבורא.
כך דבר גשמי לחלוטין יכול להיות חלק ממשהו עמוק לאין שיעור.

בלשון חסידות חב״ד, גם המציאות הגשמית הנמוכה ביותר יכולה להתאחד עם עצמותו של הבורא.
הבורא לא רק נתן לבריאה את היכולת לגלות אותו. הוא בחר שגם החיים הגשמיים הפשוטים ביותר יוכלו להיות חלק מתכליתו העמוקה ביותר.

הרעיון הזה נכון גם ביחס לאנושות כולה.
בני אדם ועמים אינם צריכים לוותר על האישיות או על המסורת שלהם.
כאשר עמים שונים מצליחים לשמור על הייחוד שלהם, ובכל זאת לחיות בידידות עמוקה, האחדות ביניהם אינה מחייבת את כולם להיות זהים.
החסידות משתמשת באחדות כזאת כדימוי אנושי מוגבל לדבר עמוק הרבה יותר ביחס לבורא.

לבחירות שלנו יכולה להיות משמעות בעיני הבורא, גם בלי שהן ממלאות חיסרון כלשהו אצלו.
כאשר החסידות מדברת על התענוג שהבורא מקבל מהבריאה, אין הכוונה שהיה חסר לו תענוג קודם לכן. הכוונה היא שהוא בחר מרצונו החופשי לתת משמעות למעשינו ולקשר שלנו איתו.

ברובד מסוים, החסידות משתמשת בדימוי אנושי: יראה ואהבה המאוחדות זו בזו כמו שני ידידים שאינם נפרדים לעולם.
אבל ככל שאנחנו מנסים לדבר על עצמותו של הבורא, מתברר שאפילו מילים כמו יראה, אהבה, אחדות וקרבה הן מוגבלות עד כדי גיחוך.
המילים האלה מתארות את הקשר שלנו איתו, לא את מהותו.
שום מושג אנושי אינו יכול לתאר את עצמותו.

_____________

איך מסבירה החסידות שהבריאה מתאחדת עם הבורא?

כאן רעיון הקרבה מקבל משמעות עמוקה עוד יותר.
מכיוון שבסופו של דבר הכול נובע ממנו, התכלית העמוקה ביותר אינה רק קשר בין שתי מציאויות עצמאיות ונפרדות לחלוטין.
החסידות מתארת כיצד הבריאה עתידה להתאחד עם אחדותו של הבורא.
אני חושב על כך כעל בחירתו של הבורא ליצור קרבה עם עצמו, דרך עולם שבתחילה חווה את עצמו כנפרד ממנו.

אין פירוש הדבר שלייחודיות האישית של האדם אין תכלית. להפך, כל המהלך הזה מבוסס על כך שבני האדם יחוו את עצמם כבעלי אישיות אמיתית, בחירה אמיתית, קשרים אמיתיים ואחריות אמיתית.

קרבה כזאת דורשת גם אמונה ואמון.
האדם צריך להאמין שהבורא אכן קיים, לתת אמון בטובו, ואז לבחור לחיות את חייו הגשמיים באופן שהופך אותם לחלק מתכליתו.

זהו ביטוי יוצא דופן של רחמים.
אפילו למציאות הנמוכה ביותר ניתנת האפשרות לא רק לגלות את הבורא, אלא להתאחד עם עצמותו ולהיות חלק מתכליתו: קרבה עם עצמו.

_____________

מהי התמונה הרחבה שמאחורי האפשרות לסבול?

מכאן אפשר להבין שהאפשרות לסבול היא חלק מתמונה רחבה הרבה יותר.
הבורא בחר מרצונו החופשי לברוא עולם שבו תחושת הנפרדות יכולה להיות אמיתית.
כך נוצרה גם האפשרות לחיות במצב הישרדות.
בני אדם יכולים לפעול מתוך פחד, לנסות לרצות אחרים, להימנע משיחות, לנסות לשלוט, להתרחק, לפגוע זה בזה, ולהשתמש בבחירה החופשית שלהם בצורה הרסנית עד כדי גרימת סבל עצום.

אבל אותה בחירה של הבורא פתחה גם אפשרות למשהו עמוק הרבה יותר.
הישרדות יכולה להפוך לאחריות.
הצורך לרצות אחרים יכול להפוך ליכולת להציב גבולות.
הימנעות יכולה להפוך לשיחה כנה.
הצורך להגן על עצמנו יכול להפוך ליכולת לבנות קשר בריא.
תחושת הנפרדות יכולה להפוך לקרבה ולאחדות.
עמים שונים יכולים לשמור על האישיות והמסורת שלהם, ובכל זאת להפוך לידידים.
ואפילו העפר הגשמי, המציאות הנמוכה ביותר, יכול להתאחד עם הבורא עצמו ולהיות חלק מתכליתו: קרבה עם עצמו [באמצעות מעשים של טוב וחסד].

זוהי מידה עמוקה מאוד של רחמים.
לא רק להעניק טוב לבריאה.
אלא לתת אפילו לצורת הקיום הנמוכה ביותר את האפשרות להתאחד עם עצמותו.

____________________________

מאמרים ומדריכים קשורים:
איך לפתח את הרצון לחוות יראה ואהבה עמוקות יותר: https://www.facebook.com/share/p/1KzDpb7hPn/

הרבי מליובאוויטש לימד שלכל אדם יש תפקיד בהכנת העולם לימות המשיח [תקופה של שלום עולמי].
אחת הדרכים לעשות זאת היא לבנות קשר אמיתי עם הבורא ולעזור גם לאחרים לבנות קשר כזה [הקשר מתחיל כאשר האדם מבחין בגדולתו של הבורא ומתעוררת בו יראה. כאשר הוא נותן אמון בטובו, הוא יכול לחוש גם אהבה].

הרבי לימד:
״אם אתה יודע אל״ף, למד אל״ף.״
לא צריך לדעת הכול כדי לחלוק עם אחרים את מה שכבר הבנת. אם רעיון שלמדת בתורה עוזר לך להבחין בנוכחות הבורא באופן עמוק יותר, שתף אותו עם אחרים.

הרבי גם לימד:
״עלינו לספר לאחרים ולשתף אותם בתחושת הקרבה לאלוקים שאנחנו חווים.״
כאשר משהו מעורר בך יותר יראה, אמון, אהבה או מודעות לקרבתו של הבורא, השיתוף בחוויה הזאת יכול לעזור גם לאדם אחר להבחין בו.

חייב להיות מקור אחד לכל המציאות, שאם לא כן דבר לא היה יכול להתקיים
מיליארדי אנשים מחזיקים בתפיסה מוטעית על הבורא: https://www.facebook.com/share/p/1AxdZngruQ/
איך להפוך דאגה ורגשות אשמה על העבר לאהבה
אפשר להאמין שלחיים יש משמעות, ובכל זאת לא להרגיש אותה
איך נוצרה האפשרות לסבל בתוך הבריאה? [פסיכולוגיה ופילוסופיה] https://www.facebook.com/share/p/1d6EkWMwp3/
איך מתחיל קשר עם הבורא?
#NextSelf #kabbalah #biblestudy #spiritualgrowth

שאלות נפוצות

אם הבורא אוהב אותנו, מדוע הסבל אפשרי?

החסידות מסבירה שהבריאה היא דבר עמוק יותר מביטוי של אהבת הבורא בלבד. היא נובעת מבחירתו החופשית. הבורא בחר לברוא עולם שבו האדם יכול לחוות את עצמו כנפרד ממנו, ובכך מתאפשרים גם מצב הישרדות וסבל. לפי החסידות, אפילו הבחירה הזאת היא בסופו של דבר ביטוי של רחמים. באמצעות כלים רגשיים כמו מודעות והצבת גבולות, אנחנו יכולים להפוך את מצב ההישרדות להזדמנות לבניית קשר ולקבלת אחריות.

איך נראה מצב הישרדות?

מצב הישרדות יכול להתבטא בפחד גלוי או בתוקפנות, אבל גם בניסיון לרצות את כולם, בהימנעות משיחות קשות, בשתיקה כדי למנוע מריבות או בניסיון לשלוט במה שאחרים מרגישים כלפינו. בעזרת כלים רגשיים אפשר לשנות את התגובות האלה: פחד יכול להתפתח למודעות, הצורך לרצות אחרים יכול להפוך ליכולת להציב גבולות בריאים, וההימנעות משיחות קשות יכולה להפוך ליכולת לתקשר בכנות.

מהם כלים רגשיים?

בהקשר הזה, כלים רגשיים הם היכולות שאנחנו מפתחים כדי לעבור ממצב הישרדות לחיים של קשר ואחריות. אנחנו לומדים להכיר את עצמנו, להציב גבולות, לתקשר בכנות, לנהוג בחמלה ולהתמודד עם רגשות קשים בלי לפגוע מיד בעצמנו או באחרים. בעזרתם, במקום לשאול ״על מה יש לי שליטה?״, אנחנו יכולים ללמוד לשאול ״איך אוכל להשתמש נכון בבחירות שלי?״. זו אחת הדרכים שבהן אנחנו נעשים שותפים במעשה הבריאה.

מהי בעצם המטרה של העבודה הרוחנית?

מטרת העבודה הרוחנית היא לתקן ולשפר את המידות שלנו. לא די ללמוד רעיונות על הבורא. תפיסות רוחניות בריאות עוזרות לנו לפתח כלים רגשיים, כמו מודעות והצבת גבולות, ומאפשרות לנו לחוות יראה עמוקה יותר, אהבה ועונג. לעומת זאת, תפיסות רוחניות לא בריאות עלולות להשיג את התוצאה ההפוכה ולהשאיר את מערכת העצבים במצב מתמשך של אשמה, דאגה ובושה הרסנית.

״אם הבריאה הייתה רק ביטוי לאהבתו של הבורא, לא היה אפשר להסביר את קיומו של הסבל.״

Explore the NextSelf Blog. Start with this post explaining the world of souls, and what does it mean to be light? And my Youtube. Content is published to this facebook first and a few days later to the blog, list of 100+ 1 line ideas, how to transform selfish desire like gossip, one structure of spiritual beliefs is healthy for the nervous system, learn about my story and book recommendations.

The blog lists all the difference patterns to study, understanding patterns is how one can develop 'Daas' [felt knowing].
Content does not provide medical services or professional counseling, and it is not a substitute for professional medical care.

תגובות

התגובות נבדקות לפני הפרסום. האימייל שלך לעולם לא יפורסם.